10 עובדות מפתיעות על פרוביוטיקה

מהי הפרוביוטיקה?

קיימים מעט מאוד אנשים אשר לא שמעו על הנס הבריאותי הקרוי פרוביוטיקה. מומחים טוענים כי על מנת לטפל בבעיות בריאות החל מבעיות מעיים, מניעת הצטננות ועד מלחמה בזיהומים מומלץ להשתמש בפרוביוטיקה המצויה במזונות, משקאות ותוספי מזון. מהי בדיוק "תרופת פלא" זו? כיצד היא עובדת והאם היא בטוחה? 

בגוף שלנו ישנם 2 קילו חיידקים מלפחות 1,500 זנים שונים של חיידקים פרוביוטיים. מרבית מהחיידקים הללו חיים במערכת העיכול וחלק מתפקידם הוא לנטרל הורמונים ולסייע בעיכול המזון. 

פלורת המעיים, היא מערכת חיידקים "טובה" שחיה ומתפתחת במעי. למרות שהם חיידקים, המיקרואורגניזמים הללו טובים לגוף, כתוצאה של התפתחות במשך אלפי שנים עד יצירת קשר מועיל עם המעי. המעי מספק את כל החומרים ורכיבי התזונה הנחוצים לגידול ורבייה של חיידקים, ואילו חיידקים המסייעים בעיכול המזון, תוך יצירת סביבת מעיים שאינה מאפשרת התפתחות של חיידקים "רעים" , פתוגנים (חיידקים רעים) העלולים לגרום למחלות.

הקיבה שלנו בעלת חומציות מאוד גבוהה על מנת שלא יתאפשר לחיידקים הרעים להצליח לשרוד בה. פרוביוטיקה טובה היא כזאת היכולה לשרוד את חומציות הקיבה . 

חברת גרמזה פיתחה פטנט של  חיידק חי עמיד מסוג DDS-1  שהוא מצטיין בעמידות גבוהה במיוחד לסביבה החומצית של מערכת העיכול ובפרט הקיבה. בין היתר חיידק ה- DDS-1 נמצא כמסייע לספיגה של רכיבים תזונתיים ומייצר אנזים המפרק לקטוז. 

בימינו תחום הפרוביוטיקה מפותח ונחקר מאוד, בעיקר בשל הממצאים המדעיים המעידים על תרומתם של החיידקים הפרוביוטיים לבריאותנו. 

חיידקים אלו תורמים לפעילות מערכת החיסון כבר מתעלת הלידה. בדרך כלל, חיידקים הנרכשים במהלך הלידה בנרתיק מועילים יותר לגוף ולכן יתכן שילדים שנולדו דרך לידה וגינלית נוטים פחות לפתח מחלות כרוניות מאלו שנולדו בניתוח קיסרי, כמו אסטמה או דרמטיטיס של העור. 

פלורת המעיים משתנה וצומחת עד גיל 2-3. לפיכך, השלב החשוב ביותר של צמיחה והקמת פלורה מתרחש בילדות המוקדמת ובאופן כללי החיידקים הקיימים עד גיל שלוש יישארו לכל החיים.

ישנו קשר מאוד חזק בין חוסר בפרוביוטיקה לאטופיק דרמטיטיס בדומה לקשר בין אסטמה אלרגית והבשלה לקויה במערכת העיכול. לכן מאוד חשוב לשתול חיידקים כבר מגיל צעיר. 

תפקידי הפרוביוטיקה הם רבים, הבולטים ביניהם מדברים על הגנה מפני פתוגנים (חיידקים רעים), סיוע בחיזוק מערכת החיסון והפחתת תדירות הופעת מחלה. בנוסף מהווה מרכיב חיוני לייצור ויטמינים, מסייעת במניעת דלקות , תסמיני אלרגיות ובעיות עיכול, ומונעת ומטפלת בזיהומי פטריות בנרתיק ובמערכת העיכול. 

לכן, במצבים של חוסר איזון בפלורה, לדוגמא בזמן שימוש באנטיביוטיקה כאשר איזון החיידקים הטובים והרעים מופר, בזמן מחלות מעי דלקתיות ואצל אנשים הסובלים מחוסר נוחות במערכת העיכול ,נמליץ לקחת תוסף לתקופה של חודשיים שלושה לוויסות המעי ושיפור תפקודו.

מה יכול להשפיע על פלורת המעי?

כל חוסר איזון בין החיידקים הטובים לרעים ע"י תזונה מעובדת, דלה בסיבים ועשירה בסוכרים, זיהום אויר, שימוש רב באנטיביוטיקה, משלשלים והורמונים. 

נמצא שתנודות במצבי רוח, הנגרמות משינויים הורמונליים, שנשים חוות באופן קבוע, עשויים להשתפר כתוצאה מנטילת פרוביוטיקה. מחקרים חדשים מראים שנטילת פרוביוטיקה יום-יום יכולה להקל בין היתר על מתח נפשי ועל ההתמודדות עם דיכאון וחרדות. אחת הסיבות היא שפלורת המעיים זוהתה כווסת חשוב לייצור מעבירי עצבים כמו סרוטונין המשפרים את תחושת הרווחה ונלחמים בדיכאון. יחד עם זאת מפחיתה רמות קורטיזול הנגרם מסטרס ומתח נפשי.

לסיכום, הפרוביוטיקה אינה טרנד חדש ועל מנת להנות מיתרונותיה מומלץ ליטול תוסף פרוביוטיקה מתאים . ישנם סוגי פרוביוטיקה רבים, אך בדרך כלל הטובים ביותר הם אלו עם מגוון סוגים של חיידקים ובמספר רב יותר. עם זאת, תמיד מומלץ להתייעץ עם רופא או נטורופת כדי לברר מה הכי מתאים לכל מקרה, שכן ניתן להשתמש בסוגים שונים של פרוביוטיקה לטיפול בבעיות בריאות שונות.

ההמלצה היא לשלב יחד עם אכילה של מאכלים מסורתיים המעודדים את התפתחות החיידקים הטובים במזונות מסוימים כמו מזונות מותססים של יוגורט וירקות כבושים למיניהם. 

 

קיימים מעט מאוד אנשים אשר לא שמעו על הנס הבריאותי הקרוי פרוביוטיקה. מומחים טוענים כי על מנת לטפל בבעיות בריאות החל מבעיות מעיים, מניעת הצטננות ועד מלחמה בזיהומים מומלץ להשתמש בפרוביוטיקה המצויה במזונות, משקאות ותוספי מזון. מהי בדיוק "תרופת פלא" זו? כיצד היא עובדת והאם היא בטוחה? 

בגוף שלנו ישנם 2 קילו חיידקים מלפחות 1,500 זנים שונים של חיידקים פרוביוטיים. מרבית מהחיידקים הללו חיים במערכת העיכול וחלק מתפקידם הוא לנטרל הורמונים ולסייע בעיכול המזון. 

פלורת המעיים, היא מערכת חיידקים "טובה" שחיה ומתפתחת במעי. למרות שהם חיידקים, המיקרואורגניזמים הללו טובים לגוף, כתוצאה של התפתחות במשך אלפי שנים עד יצירת קשר מועיל עם המעי. המעי מספק את כל החומרים ורכיבי התזונה הנחוצים לגידול ורבייה של חיידקים, ואילו חיידקים המסייעים בעיכול המזון, תוך יצירת סביבת מעיים שאינה מאפשרת התפתחות של חיידקים "רעים" , פתוגנים (חיידקים רעים) העלולים לגרום למחלות.

הקיבה שלנו בעלת חומציות מאוד גבוהה על מנת שלא יתאפשר לחיידקים הרעים להצליח לשרוד בה. פרוביוטיקה טובה היא כזאת היכולה לשרוד את חומציות הקיבה . 

חברת גרמזה פיתחה פטנט של  חיידק חי עמיד מסוג DDS-1  שהוא מצטיין בעמידות גבוהה במיוחד לסביבה החומצית של מערכת העיכול ובפרט הקיבה. בין היתר חיידק ה- DDS-1 נמצא כמסייע לספיגה של רכיבים תזונתיים ומייצר אנזים המפרק לקטוז. 

בימינו תחום הפרוביוטיקה מפותח ונחקר מאוד, בעיקר בשל הממצאים המדעיים המעידים על תרומתם של החיידקים הפרוביוטיים לבריאותנו. 

חיידקים אלו תורמים לפעילות מערכת החיסון כבר מתעלת הלידה. בדרך כלל, חיידקים הנרכשים במהלך הלידה בנרתיק מועילים יותר לגוף ולכן יתכן שילדים שנולדו דרך לידה וגינלית נוטים פחות לפתח מחלות כרוניות מאלו שנולדו בניתוח קיסרי, כמו אסטמה או דרמטיטיס של העור. 

פלורת המעיים משתנה וצומחת עד גיל 2-3. לפיכך, השלב החשוב ביותר של צמיחה והקמת פלורה מתרחש בילדות המוקדמת ובאופן כללי החיידקים הקיימים עד גיל שלוש יישארו לכל החיים.

ישנו קשר מאוד חזק בין חוסר בפרוביוטיקה לאטופיק דרמטיטיס בדומה לקשר בין אסטמה אלרגית והבשלה לקויה במערכת העיכול. לכן מאוד חשוב לשתול חיידקים כבר מגיל צעיר. 

תפקידי הפרוביוטיקה הם רבים, הבולטים ביניהם מדברים על הגנה מפני פתוגנים (חיידקים רעים), סיוע בחיזוק מערכת החיסון והפחתת תדירות הופעת מחלה. בנוסף מהווה מרכיב חיוני לייצור ויטמינים, מסייעת במניעת דלקות , תסמיני אלרגיות ובעיות עיכול, ומונעת ומטפלת בזיהומי פטריות בנרתיק ובמערכת העיכול. 

לכן, במצבים של חוסר איזון בפלורה, לדוגמא בזמן שימוש באנטיביוטיקה כאשר איזון החיידקים הטובים והרעים מופר, בזמן מחלות מעי דלקתיות ואצל אנשים הסובלים מחוסר נוחות במערכת העיכול ,נמליץ לקחת תוסף לתקופה של חודשיים שלושה לוויסות המעי ושיפור תפקודו.

מה יכול להשפיע על פלורת המעי?

כל חוסר איזון בין החיידקים הטובים לרעים ע"י תזונה מעובדת, דלה בסיבים ועשירה בסוכרים, זיהום אויר, שימוש רב באנטיביוטיקה, משלשלים והורמונים. 

נמצא שתנודות במצבי רוח, הנגרמות משינויים הורמונליים, שנשים חוות באופן קבוע, עשויים להשתפר כתוצאה מנטילת פרוביוטיקה. מחקרים חדשים מראים שנטילת פרוביוטיקה יום-יום יכולה להקל בין היתר על מתח נפשי ועל ההתמודדות עם דיכאון וחרדות. אחת הסיבות היא שפלורת המעיים זוהתה כווסת חשוב לייצור מעבירי עצבים כמו סרוטונין המשפרים את תחושת הרווחה ונלחמים בדיכאון. יחד עם זאת מפחיתה רמות קורטיזול הנגרם מסטרס ומתח נפשי.

לסיכום, הפרוביוטיקה אינה טרנד חדש ועל מנת להנות מיתרונותיה מומלץ ליטול תוסף פרוביוטיקה מתאים . ישנם סוגי פרוביוטיקה רבים, אך בדרך כלל הטובים ביותר הם אלו עם מגוון סוגים של חיידקים ובמספר רב יותר. עם זאת, תמיד מומלץ להתייעץ עם רופא או נטורופת כדי לברר מה הכי מתאים לכל מקרה, שכן ניתן להשתמש בסוגים שונים של פרוביוטיקה לטיפול בבעיות בריאות שונות.

ההמלצה היא לשלב יחד עם אכילה של מאכלים מסורתיים המעודדים את התפתחות החיידקים הטובים במזונות מסוימים כמו מזונות מותססים של יוגורט וירקות כבושים למיניהם.